חולצת מטרה

התמונה לקוחה מאתר zazzle
זה מתחיל בחולצה אחת, סתמית, שאתה ממש אוהב ושממש בא לך ללבוש לאירוע החברתי הבא, שלא בטוח שבאמת תלך אליו, אבל את החולצה הזו אתה חייב לקנות. ואז היא לא עולה עליך. כלומר, היא בסדר, אבל היא לא עושה את מה שהחולצות האחרות, הבלויות והחרושות עושות דיי טוב: מסתירות את מה שאתה מעדיף לשמור לדמיון (או לסיוט) של אנשים.

אתה מחליט לקנות אותה, בכל זאת. כי זה נראה כאילו וחסרים לך שניים, שלושה, אולי ארבעה קילוגרמים להוריד ואז היא תשב עליך, תחמיא לך ותעניק לך כוחות קוסמיים שיעלימו מעיני כולם את מה שאתה רואה בעיניך בכל רגע נתון ולא באמת מצליח להעלים, לא בראשך ולא במציאות.

החולצה תלויה לה בקצה הקולב ומשרה בתוכך תחושות אופטימיות. לפתע, בלי שום התראה מראש, מתווספת אליה חולצה נוספת, מתוך אלו שהיית נוהג ללבוש. גם בה מתחילות להופיע תופעות הלוואי של היצמדות בלתי מחמיאה לגבולות הגוף המתרחבים. ואפילו לא שמת לב לכך. אתה בכלל חשבת שירדת במשקל.

עכשיו כבר צריך לקנות חולצה חדשה, גדולה יותר. וכשאתה הולך לקנות אותה, יש אחת לידה, שיותר כיף לך ללבוש רק בגלל האות שטבועה בה במרכז התגית בגב הצווארון. אז אתה קונה גם אותה, כמטרה, כדי שתהיה לך מוטיבציה לרדת במשקל וללבוש (גם) אותה.

וכך מתלווה לחברותיה עוד חולצת מטרה, ועוד אחת, ועוד אחת. והמטרה מסרבת להגיע. לפעמים אתה ממש מטריח את עצמך להגיע אליה. לפעמים אתה שוכח, חושב שהבעיה תיעלם מעצמה, למרות שאתה לא באמת שוכח. המטרה, לעומת זאת, לא נשכחת. גם כשהארון שלך מתמלא, פשוטו כמשמעו, בחולצות מטרה, וגם אם הן לא הוגדרו ככאלה מלכתחילה. אבל עכשיו, כל מה שנותר לך ללבוש הוא כמה חולצות, דהויות ובלויות, שנשבעת שלא תלבש יותר ברגע שתרד במשקל. רק שניים-שלושה קילוגרמים. אולי ארבעה. אולי עשרה. לא, לא באמת עשרה. טוב, בעצם, כן.
***
כל הפרקים | הכריכה האחורית | תגובות, הערות והארות