מסעות מיסטר נורמל | היד הנעלמה

הדרך הטובה ביותר לשלוט באנשים היא לגרום להם להאמין שחשוב לייחס חשיבות למה שאנשים חושבים עליהם. אבל הדרך הטובה ביותר להפוך אנשים לעבדים היא כשהם מבינים בעצמם שאין להם דרך אחרת ושעדיף להם להיות עבדים מאשר כלום. וזה לא משנה אם לפני כמה מאות שנים זה היה לירות בך. זה לא משנה אם אתה מת באמת או מת בתפישת העולם. ברגע שאתה מבין שעדיף לך להיות עבד, אתה לא באמת נלחם, אתה לא באמת עושה משהו כדי לשנות את המציאות. כי כל שינוי שתעשה, משמעותו מוות.

ברגע שהממשלה העבירה את האחריות של קרנות הפנסיה שלנו לאותם אנשים שמנהלים את המשק ומספקים תעסוקה, היא הפכה את כולנו לעבדים שלא בחרו זאת, אבל לא ממש יכולים אחרת. כך, לא באמת צריך לומר לנו שכדאי לנו שלא ניקח חופשות מחלה ארוכות, או שעדיף שלא נתאגד. לא באמת צריך לאיים עלינו באופן מפורש שלא נצא לרחובות או שלא נצעק יותר מדי. אנחנו מבינים זאת לבד, בלי שיאמרו לנו דבר, שכדאי שנהיה חיילים ממושמעים, אחרת נהיה שווים למתים.

אנחנו לא רוצים לחשוב על המוות ועל הזיקנה, אבל האמת היא שאנחנו לא מפסיקים לחשוב עליה אפילו לרגע אחד. ואנחנו יודעים, שלמרות שהשיטה גרועה, הדרך היחידה שעומדת לרשותנו על מנת להבטיח איזשהו כבוד בעתיד, היא הפנסיה שלנו. זוהי אותה פנסיה שמוחזקת על ידי אלו שמעסיקים את אלו שמעסיקים אותנו. זוהי אותה פנסיה שטייקונים משחקים ומקצצים אותה כמו סמרטוט להנאתם. זוהי אותה פנסיה שנמצאת בסיכון בכל פעם שאנחנו מפוטרים או מחליטים לעזוב את מקום עבודתנו. זוהי אותה פנסיה שאליה נקלטים דמי הפיצויים שלנו.

הממשלה שלנו לא צריכה לעשות הצגה שאכפת לה מאיתנו. היא יכולה להמשיך להשתין עלינו בקשת בצורה גלויה, כי היא יודעת, כמו שאנחנו יודעים, מפנימים ומקבלים בכניעה, שאנחנו לא באמת נעשה משהו דרסטי ולא באמת נבעיר את הרחובות, כי אנחנו עבדים. והעבדים הכי טובים, הם אלו שרואים את עצמם ככאלה ומסכימים לכך.
***
כל הפרקים | הכריכה האחורית | תגובות, הערות והצעות