מסעות מיסטר נורמל | סליחה מילדיי (שעוד לא נולדו)

בימים אלה, של חשבון נפש, אני מתנצל בפניכם, ילדיי היקרים, שעדיין לא נולדו. ידוע לי כבר עכשיו איזו מדינה אני מוריש לכם, וגרוע מכל – ידועה לי החבְרה שאתם תיוולדו אליה, תלמדו ממנה, ותשאבו ממנה את הייאוש.

אני מבקש את סליחתכם על כך שלא הצלחנו להביא לכם מהפכה הוגנת וצודקת. אני מצטער שלא אוכל להעניק לכם את מה שהוריי נתנו לי, למרות שמצבם הכלכלי, על הנייר, היה קשה יותר. אני מתנצל עד עמקי נשמתי שמה שצפוי לכם זה אותו מרוץ אבוד מראש, שבו כולם יגידו לכם שהשיטה נהדרת, ושאתם אשמים שתוצאותיה לא דופקות לכם על הדלת (אל תדאגו, אין שום כוונה שבאמת תרוויחו חיים נוחים מהשיטה הזו).

אני מבקש סליחה בשמי ובשם חבריי, מאות האלפים שפקדו את הרחובות, והמיליונים שנשארו לצפות בכוכב נולד ובמאסטר שף. זה לא שהם רעים, חלילה. הם פשוט לא מאמינים שהם יכולים לשנות ושבכוחם שיהיה אחרת. הם חוששים שהמחאה תיקח להם את המעט שהם מחזיקים, והמעט הפיקטיבי שהם חושבים שדרוש להם בכדי להיות בצד השני, הנוח היותר, למרות שלעולם לא יהיה להם את המעט הזה (כי הוא לא מעט בכלל). אני מבקש שתרחמו עליהם ותחוסו על חולשותיהם. שטיפת המוח שהם חיים בה – מותירה רושם חזק ומשתק.

אני מקווה שתוכלו לסלוח לי על העולם שאתם הולכים להיוולד אליו. אחד האיחולים של כל הורה בישראל הוא שילדיו לא יצטרכו לדעת מהי מלחמה. אני מקווה שתדעו. שתלמדו שמלחמה צודקת מאפשרת ניצחון, ושקירות דמגוגיים נועדו שיפרצו אותם. אני מקווה שהמלחמה שלכם לא תהיה מאוחרת מדי, ואני מבטיח לעשות את הכל כדי שמלחמתכם תיעשה על ידי הדור שלי. במידה ואכשל, אני מבקש את סליחתכם מראש.
אוהב, אבא.
***
כל הפרקים | הכריכה האחורית | תגובות, הערות והצעות