היא והוא | תגמור עם זה כבר

התמונה לקוחה מהאתר AllFunny
היא לא מבינה את ההתעסקות האובססיבית של גברים מכך שנשים יגמרו. הרי מה שחשוב לנשים זו הדרך, הקירבה, הכימיה. הוא לא מבין מדוע היא לא מבינה את האובססיביות הזו, ועוד יותר, מדוע גם כשלגברים באמת אכפת – עדיין יהיו מי שיבואו בטענות.

היא: לא תמיד קובע מבחן התוצאה

לא תמיד בחיים קובע מבחן התוצאה, בעיקר לא בסקס. יש לי לפעמים תחושה שלגבר שנמצא איתי יותר חשוב שאני אגמור בתום האקט מאשר שאני אהנה במהלכו. כאילו זה הפרס שיאשר לבגר שהוא באמת טוב וזה המדד האמיתי לגבריות שלו .לא עוזר לריכוז שלי וזה בפירוש מצריך ממני ריכוז, ההפצרה שלו בי, אני רוצה שתגמרי. אז קודם כל תודה, בלי ציניות, באמת תודה שזה חשוב לך, אבל לא תמיד, זה חשוב לי. בטח לא כמו שזה חשוב לך.

שזה לא ישמע עכשיו שאני אומרת לגברים שהם לא צריכים לרצות שהאשה שאיתם תגמור ושזה לא חשוב. כי זה חשוב. מאוד. אבל אני אומרת שעדיף שתשקיע יותר מאמץ בגרום לי ליהנות מלגרום לי לגמור.

אני מבינה שאצלך, לגמור מסמן את סוף המרוץ ומאחר ואתה יציר תחרותי מטבעך, אתה שואף לשם. ואתה באמת מאמין שגם אני. אבל איך יכול להיות שאתה מבין שבכל תחום אחר אנחנו חושבים אחרת ודווקא פה אתה שוכח את זה?

אין שאלה יותר מרגיזה בעיני, אחרי סקס מ: "גמרת?" א. איך יכול להיות שפיספסת רגע כל כך משמעותי בו פירפרתי תחתיך, רעדתי בכל גופי ונשמתי נעתקה? הרי בכל סיטואציה אחרת בה הייתי מגיבה ככה, היית מזעיק אמבולנס. ב. למה שלא תשאל :" נהנית?" או "היה לך טוב?" למה זה נראה לך פחות חשוב?

אני אוהבת לגמור, חשוב לי לגמור, הלוואי שהייתי יכולה לגמור בכל פעם שאני עושה סקס, אבל תכלס, את התחושה זאת אני יודעת להשיג גם כשאני לבד והרבה יותר מהר ומדויק. והאמת הפשוטה היא שאני לא תמיד גומרת וזה בסדר.

אני באמת נהנית יותר מהאקט עצמו, אני נהנית שאתה קשוב לצרכים שלי, מבין את הגוף שלי, מצליח לגרות את כל החושים שלי, יודע להפעיל את כל הכפתורים שגורמים לי באמת ליהנות. כבר היו לי פרטנרים שגרמו לי לגמור כל פעם, אבל הסקס היה בינוני והיו כאלה שהפעמים שהגעתי לאורגזמה איתם היו מעטות, אבל הכימיה בינינו היית כל כך מרגשת שלא יכולתי לשבוע מהם.

לפעמים זה חשוב יותר לפעמים פחות, כל יום הוא שונה וכל סקס הוא אחר. אפשר להוריד את הלחץ ופשוט ליהנות?


הוא: הגמירה היא משהו שגדול ממני

כשאני מסתכל על הכל בצורה של סיבה, תוצאה ותכלית, קשה לי להפריד את זה גם מהסקס. בדיוק כפי שאני לא מצליח להבין מסרים של "אני רוצָה שנדבר יותר" מבלי להבין את המטרה, ובדיוק כפי שאני לא מבין איך הנגיעות והליטופים שלך לא מובילים בהכרח להפשטה של כל הבגדים מעלייך – כך קשה לי להבין את המטרה של הסקס אם לא לשם הגמירה, הפורקן, ההכרזה שמאשרת את הסיפוק מהתהליך.

זה יישמע מוזר אם אומר שאני לא נהנה מהדרך, מהקִרבה, מהחדירה. אבל בלי האורגזמה שמתבשלת ומגיעה לאיטה, זה כאילו מוחק את כל מה שהיה עד לאותה נקודה מבחינתי. את מבינה את זה בעצמך, כי עובדה שאת נלחצת מעט כשאני לא גומר מסקס. את ישר שולחת את היד למטה, את קוראת לי לסיבוב שני למרות שעוד לא הסדרת את נשימתך מהגמירה שלך, ואת חושבת על דרכים שתוכלי לרדת לי מבלי לחשוב היכן היה הזין שלי לפני דקה. זה חשוב לך, כי את מכירה איך המוח שלי עובד (וגם כי הצלחתי לעבוד עלייך בתיכון כשאמרתי לך שכואבות לי הביצים בגלל שלא גמרתי). זה חשוב לך. אז למה שזה לא יהיה חשוב לי? או יותר נכון לשאול: למה גם כשאכפת לי, את מוצאת סיבות לקטר?

העובדה היא, ולא משנה כמה שאנחנו משוחחים על זה, שעליי מוטלת האחריות לספק את עצמי ולספק אותך. ומכיוון שזה לא אפשרי, מישהו יישאר עם הזין ביד (וזה לא את). אני מציע משהו אחר במְקום לשפוט אותי על מבחן התוצאה ומבחן הדרך: תחקרי את הגוף שלך, כפי שאני עושה מגיל 12, ותלמדי איך את יכולה לספק את עצמך באמצעותי, כפי שאני מספק את עצמי באמצעותך, ונוכל לנצח יחד מסקס טוב, עם ובלי קשר לגמירה.

כשכּל שיח נשי בטלוויזיה מזלזל ברצון של הגבר להשקיע, אני נותר מבולבל ומחפש אחר אישורים. האם זייפת? האם באמת נהנית? האם זה קצר מדי או ארוך מדי? האם זה מיוזע מדי בשבילך? האם הרטיבות סביב הפה שלי דוחה אותך? האם להתמקד בנקודה הזו עם הלשון או עם האצבעות או שמא החלקה מלמטה למעלה או בסיבוב? הדבר היחידי שנותר לי למדוד את ההנאה שלך מהדרך הוא באמצעות התכלית שאני מכיר מתוך עולם המושגים של עצמי: האם המטרה הושגה?

העניין הוא, ואני לא מציין זאת בקנטרנות, שנדמה לי שגם כשאני אקשיב למסר שלךְ, שהדרך חשובה יותר מהסיום שלה – גם אז יהיה לך על מה להתלונן. אולי, וגם את זה אני לא אומר בציניות, אני פשוט צריך להפסיק להקשיב לך ופשוט לזרום. על מי אני עובד, בעצם?... את תתלונני בכל מקרה.
***
כל הפרקים | הוא והיא ב-ynet | הכריכה האחורית | תגובות, הערות והצעות