הוא והיא | למה הרחוק מרגיש קרוב

התמונה לקוחה מהאתר AllFunny
מהו סוד הקסם של הנשים שלא נולדו כאן? ולמה בכלל גברים זקוקים לניחוח זר בכדי למצוא את מה שחסר כאן בשמש היוקדת של הזוגיות הישראלית? מאיפה זה התחיל, והכי חשוב, כמו תמיד, איך זה נגמר?

הוא: עם זרות הדגל הלבן מורם, משני הצדדים

אני מוצא את עצמי מתקשה להסביר את הקסם שקיים בנשים זרות, אבל אני יכול להתחיל בזה שאמנה את כל מה שזה לא. זה לא בגלל השפה האחרת, ולא רק בגלל המראה החיצוני, והן גם לא (בהכרח) כנועות או מסורות למטבח ולסקס חסר מעצורים. אלה שטוענים שהסיבות האלה גורמות לגברים לחפש אהבה במרחקים – בעיקר מתפוצצים מקנאה. ובכלל, אני את האהבה שלי מצאתי בדרום אמריקה כשלא חיפשתי אותה בכלל.

אולי זה חוסר המלחמה התמידית שגברים תמיד מחפשים לעצמם. ברגע שהעוקץ של השפה העברית יוצא מהקשר, כל שיחת חולין נעשית בריכוז ובאכפתיות שלא קיימת כששני הצדדים מדברים בשפת האם שלהם. כאתה לא יכול לעקוץ, להעליב ולדבר בציניות בעברית – זה לא יעבוד בשום שפה אחרת. פתאום אתה מוצא את עצמך בקשר שיש בו קשר, שיחה ומשמעות שאי אפשר לסיים בהמהומים תוך-כדי צפייה בטלוויזיה.

בעוד שישראליות רבות מתהדרות, אחרי שנים של מזוכיזם לא ברור, שהן מבינות יותר גברים – יש משהו בנשים שמעבר לים שנולדות עם זה. רבות מהן פמיניסטיות, עצמאיות, משכילות ודעתניות, אבל הן לא מאבדות משהו בנשיות שלהן על הדרך. משהו טבעי שזור בעדינות ששזורה בכל אברי גופן, בהתנהלות שלהן ובשיח עמן, ושזה עושה חשק. חשק להכל. לשכב, לדבר, לצחוק, להיות ילד, להיות אתה. בלי ביקורת, בלי התנשאות, בלי צורך לחנך, בלי חיפוש בפרטים הקטנים.

בקשר עם מישהי זרה, הדגל הלבן מורם עוד לפני שהחלה הלחימה. אני לא צריך להתנצל על היותי גבר, מבלי שהדבר פוגע ולו במילימטר בנשיות שלה. אני לא צריך לפחד לדבר, מותר לי לרצות סקס בכל דרך (וגם לסרב לו), ואפילו מותר לי להיות רומנטיקן אמיתי מבלי להיתקל במקלחת של ציניות. הכבוד, העצמאות והצרכים שלי מכובדים בדיוק כמו אלה שלה. נשים זרות יודעות מה שגברים מחפשים מבלי לאבד את עצמן על הדרך. מבחינתן, זה לא לגרום לגבר להרגיש מלך על חשבון היותן מושפלות וקטנות, אלא לגרום לעצמן להיות מלכות בזכות שהן הופכות את הגברים שלהן לכאלה.

אלו הבדלים שמתחילים הרבה לפני הבדלי התרבות והפרשי השעות. זה כאילו ויש בתוכן נוסחה מנצחת שבה אפשר לחגוג על ההבדלים שבינינו ולא להתנצח עליהם מי צודק יותר. לי, בכל אופן, ברור באיזו שפה הלב שלי מדבר...


היא: שקודם כל יגדלו כאן, ואז נראה...

בודאי שיש בנשים זרות נוסחה מנצחת מול הגבר הישראלי, הן לא גדלו איתו. ברור בעיני איך קוסמת בעיניהן הגישה הלוחמנית, המיליטנטית, הכובשת של הגבר הישראלי, הן רגילות למשחקי מילים, לנימוס, להיסוס בטרם יוצאים לקרב. איתנו זה אחר.

ללא ספק יש משהו מושך בגבר מהסוג הזה, אני באופן אישי מעדיפה גבר ישראלי. אני אוהבת גבר חד לשון, אמיתי, כזה שנותן לי קונטרה. כי גם אני בסופו של יום ישראלית. גם אני נושאת בגאווה את השפה העברית על כל הניואנסים שבה, את השיח הכוחני, את הטיית המילה כלי זין, על כל פרשנויותיה.

ההבדל בינינו הנשים ישראליות לנשים אחרות בכל העולם, הוא הצורך בלהתמודד מול הישראליות. בעוד שלהן שולחים פרחים לנו שולחים הודעת ערה. בעוד שהן מוזמנות לדייט אנחנו מוזמנות לחלוק את החשבון. הנשיות הזאת שאתה מדבר אליה, מוטבעת בתרבות. תרבות שבין אם היא פרו או אנטי פמיניזם מכירה בנשיות ומכבדת אותה מעתם היותה.

אצלנו נשיות נתפסת כחולשה, מהרבה סיבות, בעיקר ביטחוניות וצבאיות על כן נשים הבינו שבכדי שהן יוכלו להיחשב כשוות הן צריכות לשחק את המשחק של הגברים. להשתמש בכוח נגד הכוח. הציונות מושתת על חוזק פיזי ומנטלי, זו התרבות שאנחנו ירשנו מהאבות המייסדים עדינות מעולם לא הייתה חלק מעולם הערים הישראלי לא של גברים ולא של נשים.
***
כל הפרקים | הוא והיא ב-ynet | הכריכה האחורית | תגובות, הערות והצעות