סיפורים ללא מנגינה | מי מנוחות

מים שקטים קרובים יותר מאי-פעם
יש לפעמים תחושה שאני שט על מראַה.
אני כבר שם, אני יכול לחוש את הטעם
אבל הסירה בַּמקום, לפני השקט היא משתאה.
היא פשוט עדיין לא רגילה.


היא מטלטלת עוד קצת מסביב, רוגשת
ואני נותר רגוע, לא נותן לה להפיל.
אבל היא בשלה, ממשיכה ולא מתייאשת
ממתינה ששוב, אותי מעצמי, אני אציל.
היא פשוט עדיין לא מבינה.

אני מוכן, גם אם זה לשחות בלעדיה
אני מוכן כפי שלא הייתי מעולם.
עוזב את הגנותיה, המסגרות וגליה
הולך להיות מעכשיו כמו כולם.
היא פשוט עדיין לא מאמינה.
***
כל הפרקים | הורדת המהדורה המלאה להדפסה | הקדישו שיר למישהו קרוב | תגובות, הערות והצעות