סיפורים ללא מנגינה | ואת

ואת מגיעה אליי למרפסת
ופורטת במילים שירים של סתיו.
כביסה עם כתמים את מכבסת,
מדברת איתי על כאן ועכשיו.

ואת יודעת, את תמיד יכולה ללכת,
אבל נשארת לעוד קצת של שקט.
ואיתי, משחקים את לא משחקת,
מסיימת תמיד במילה מלטפת.


העשן של הסיגריות מתפזר באוויר,
אין ממה להסתתר יותר לבד.
ונזעק עכשיו, שתשמע העיר
גם אם אפול תחכה לי שם יד.


ואת מגיעה אליי למרפסת
ומיד מתמלא לו חיוך.
מביטה בי במבט של לא חוששת,
גם כשאני נשאר בסוף הפוך.

ואת יודעת, את תמיד יכולה ללכת,
אבל אצלך זה לדעת מתי להישאר.
והמציאות הזו, כל-כך מגוחכת,
שאף אחד לא יכול להרשות לעצמו לוותר.

העשן של הסיגריות מתפזר באוויר,
הרעש שבחוץ משקיט את הכל.
ופתאום אני קם, וכותב על זה שיר
ויודע שמעכשיו אני יכול.

***
כל הפרקים | הורדת המהדורה המלאה להדפסה | הקדישו שיר למישהו קרוב | תגובות, הערות והצעות