היא והוא | קונדום וחדירה

התמונה לקוחה מהאתר SouthBros
אז מה עושים? ובעיקר איך? עם או בלי? ואיך זה שדווקא בלי מרגיש הכי עִם? ומדוע, למרות שאנחנו יודעים שזה כל-כך חשוב, עדיין יש את משאלת הלב שהדבר היחידי שמקרב אותנו באמת יהיה גם חופשי באמת? הוא והיא מדברים על חדירה ואינטימיות, ועל הגומי שמפריד ביניהן.

היא: האם אני מוכנה שבאמת תחדור אליי?

באופן אישי, אני היסטרית לגבי הריונות, אני עושה בדיקת הריון כמעט כל חודש, אם איחר לי המחזור בשעה, אם פיספסתי גלולה, אם התעוררתי בדפיקות לב נוטפת זיעה קרה מחלום על ילדים. אני נוטלת גלולות מגיל 14, מהרבה סיבות, רובן בריאותיות. לאורך השנים נוכחותן הפכה להיות קבועה בחיי. הן מעניקות לי שקט. לעומתן קונדום הוא לא אמצעי מניעה בעיניי, הוא הגנה. כשם שלוחם מיומן לא יעז לצאת לקרב ללא אפוד וקסדה, אני לא נכנסת למיטה ללא קונדום.

הפעם הראשונה שקיימתי יחסי מין מלאים, הייתה עם מי שברבות הימים הפך לבעלי, אני הייתי השנייה שלו, לא ראינו צורך בשימוש בקונדום. עשר שנים של סקס ללא מחסומים.

בתקופה שיצאתי לחיי הרווקות, חזר לחיי באופן מפתיע, חבר, איש מדהים ויקר, שחגג שבועיים קודם 25. ביום השמח הזה הוא קיבל הודעה על היותו נשא. מתנה לא צפויה, בייחוד לאור העובדה שבשלוש שנים האחרונות הייתה לו מערכת יחסים קבועה והוא התפרפר רק פעם אחת במהלכה, הוא לימד אותי על חשיבות הקונדום.

גם אני בדיוק כמו גברים, שונאת סקס עם קונדום, זה לא ספונטני, זה פחות נעים, זה מטריד, זה מייבש. אבל יש משהו בפאוזה הזאת, בחוסר הספונטניות הזו של הקונדום, שגורם, לי בכל אופן, לחשוב שוב, על איפה אני נמצאת, עם מי אני נמצאת, אם זה באמת משהו שאני מעוניינת בו.

לא פעם מצאתי את עצמי מוותרת על סקס בזמן חיפושים אחרי קונדום או לחילופין מנתקת את עצמי מרגשות בשנייה שהקונדום מולבש. הסקס לא פחות טוב, אבל הרבה יותר מכאני.

סקס ללא קונדום, מוריד מחיצות רגשיות מבחינתי. אני מוכנה באופן פיזי לקבל גוף זר לתוכי, על כל המשמעויות שבזה, זה אומר שאני בוטחת בו מספיק, בכדי להפקיד בידיו את חיי (מילולית), זה אומר שהוא קנה את אמוני, זה אומר שאני זקוקה לו מספיק, רוצה אותו מספיק, בכדי לקחת סיכון פיזי ורגשי. כשאני מבינה שאין יותר צורך בקונדום, חל שינוי. זה לא רק זיון, זו מערכת יחסים, עם חיוכים מטופשים, עם ניצול מקסימאלי של הדקות, עם געגוע.

סקס בלי קונדום אומר שאני באמת מוכנה שיחדרו אליי.


הוא: את לא באמת מכילה אותי עם קונדום

אני מוצא את עצמי מתקשה להסביר לך, ולנשים רבות אחרות, את הצורך של גברים במושג הכלה. למרות שאני מציג חזות קשוחה ואדישה בכל הקשור לרגשות ולמיניות, הרי שהדבר נובע מרגישות מערערת ומאיימת שאני רוצה להדוף מעצמי ולהרחיק אותה ממני מתוך החשש שעוד הזדקקות שלי להכלה תיתקל בדחייה מצדך, ולו הקטנה ביותר.

אנחנו מחפשים את ההכלה המופשטת בפרגון, במילה הטובה, ביכולת לסבול את השריטות שלנו, ואת ההכלה הלכה-למעשה בתוך המיטה. הרי אין יותר מכיל מזה, כשגופך מאפשר לגופי להיות בתוכו, להתענג בזכותו, ולהשתחרר בו (ואולי זו הסיבה שאנחנו מתרגשים גם ממקומות פחות קונבנציונאליים להיכנס אליהם).

כשהקונדום נכנס לתמונה, אין הכלה. יש גומי, ולא משנה כמה דק הוא יהיה, שמפריד בין הגוף שלי לשלך, שמשנה את עולם המושגים של "עד הסוף", ושמונע ממני להתפרץ ולפזר את כולי במתוכך. מצאתי נשים רבות בחיי שאחד הרגעים האהובים עליהם באקט המיני היה דווקא כשגמרתי בִּפְנים. משהו ברגע הזה של השיא שמחבר אותנו באמת, ואולי מבחינה אבולוציונית גם מאשר לשני הצדדים שצפויה להם עוד דרך ארוכה יחד כתוצאה מהפורקן הזה.

תכל'ס, צריך להודות שזה באמת פשוט יותר כיף. זה מרגיש טוב יותר, לשני הצדדים, כשעור חשוף ורגיש מתחכך האחד בשני, ושכּל אחד מתאים את עצמו אחרת לתנועה בהתאם למה שמורגש שם בפנים. את מסתפקת בפחות כשאני לא יכול להרגיש בעצמי מה גורם לך להתרגש יותר ולהתענג אחרת. אני מסתפק בפחות כשאני צריך להתרכז בלהרגיש בִּמקום להתרכז במה גורם לשנינו להרגיש.

קונדום מבהיר לשני הצדדים שזה רק לשם הסקס. בעוד שכבר אמרת בעבר שמבחינתך את מעדיפה להפריד בין הסקס לבין האהבה, אצלי זה לא עובד כך. כל אקט מיני יש בו אהבה, גם אם היא לאותו הלילה. הקונדום מנציח שזה אמנם לשם ההנאה, והאינטימיות, והביחד, אבל זה לא לשם ההכלה. ובלי מישהי שתכיל אותי, בין אם זה לרגע זמני או למערכת יחסים נצחית, זה הופך את זה ללא שווה את זה במיוחד. זה אולי מחזק את האגו, זה אולי נחמד בשביל לא להרגיש לבד, וזה אולי מאשר רגשות שיכולות להיות מובעות במעשה פיסי. אבל זה לא הכלה.

וקונדום גם מזכיר לי שאני רק עוד אחד, גם אם אני באמת כך בפועל.
***
כל הפרקים | הוא והיא ב-ynet | הכריכה האחורית | תגובות, הערות והצעות