סיפורים ללא מנגינה | ברגעים

בעולם כזה, אני רוצָה לברוח
לזרוק את הכל, רוצה רק לנוח.
לא להביט לאחור, את הכל לשכוח
אם תרוץ אחריי, להלחם לא יהיה לי כוח.
ברגעים האבודים ביותר, נותנת לעצמי ללכת לאיבוד
חוסמת את עצמי לתקווה, לא שומעת שום עידוד.

אז תן לי לצאת, להרגיש משוחררת,
למצוא לי מקום שאוכל להרגיש מאושרת
תפסיק להחמיא, להגיד כמה שאני נהדרת
אני רוצה להפסיק הכול. כן, אני מוותרת.
ברגעים היפים ביותר, דאגתי להיות עצובה
מפחדת להרגיש אושר, בגלל זה אין לי אהבה.


בעולם שכזה, אין לי מקום
חסַר כל צבע, אי אפשר לחלום
כשתראה אותי זרוקה, אל תאמר לי שלום
מוכנה להשליך את מה שהשגתי עד הלום.
ברגעים הכואבים ביותר, אני מחבקת את הכאב
גם כשאין אף אחד, אני רגילה לשבור את הלב.

לוקחת איתי שברים של תקווה
לא מתיימרת למצוא אהבה
גם ככה לא מרגישה כזו חשובה
כל ההמתנה הזו בכלל לא שווה.
ברגעים החשוכים ביותר, נשארת מתחת לשמיכה
מפחדת לקום ולהדליק אור, מפחדת להיות שמחה.

מעדיפה לבד, הכי טוב בלי אור
אל תמשוך אותי אחורה, אל תהייה גיבור
לא מוכנה יותר לחזור לאחור
אם תשמע שאבדתי, אל תיתן לי לחזור.
ברגעים השקטים ביותר אני שומעת את עצמי
אם תקשיב גם אתה, אולי סוף סוף תבין אותי.
***
כל הפרקים | הורדת המהדורה המלאה להדפסה | הקדישו שיר למישהו קרוב | תגובות, הערות והצעות