מסעות מיסטר נורמל | הקול שלי

זה לא שהרצון לא ידוע. כולנו יודעים מה אנחנו רוצים. זה שנגמרו לפתע התירוצים. ההתרגלות להיאחז בהם היא כה חזקה, עד כי שנשכח שהם בכלל כאלה. תירוצים. אנו אוספים כל-דבר שקורה, כל מילה שנאמרת, כל אכזבה סתמית שצצה לה משטות – ושומרים אותם עד שהם ייערמו לכדי מציאות חדשה, שבה זה לא אנחנו, זה הם. ועכשיו הם נגמרו, התירוצים. ובכל-זאת אני נאחז.

זה שלא שהרצון לא ידוע. כולנו יודעים מה אנחנו רוצים. זה ששכחנו לשאול את עצמנו. ההרגל לשאול מה הם רוצים, ואיך הם מגיבים – מאבד את הקול שלנו. וכעת, הקול אילם מדי ונחלש אל מול הרעשים שלא פוסקים בתוך הראש. אנו שומרים אותם, את הרעשים, עד שהם ייערמו לכדי מציאות חדשה, שבה זה לא אנחנו, זה הם. ועכשיו הם נגמרו, הקולות של האחרים. ובכל-זאת אני רגיל.

זה שלא שהרצון לא ידוע. כולנו יודעים מה אנחנו רוצים. זה הפחד שזה יתגשם. אנחנו רגילים להתייאש עוד לפני אמצע הדרך, עד שהתרגלנו לחשוב שכך יהיה תמיד. ועכשיו, כשכל-כך קרוב, הכי קרוב שיכול להיות, אנחנו שומרים אותם בכוח, את הפחדים, עד שהם ייערמו לכדי מציאות, שבה זה לא אנחנו, זה הם. ועכשיו הם נגמרו, הפחדים. ובכל-זאת אני מפחד.

יהודה פוליקר - אהבה על תנאי (התוספות בסוגריים – שלי)
שוב אני נופל אל המקום הכי נמוך שבחיי, (ואני חושב שהפעם) אני מוכן, אולי. (כל) המריבות הצעקות והפחדים – (החלטתי ש)אני לא שומר בפנים. (ו)יש בי כוח, אני יודע. אני לא נשבר ולא טובע. משהו חזק בפנים לוחש לי – "די! לא עוד אהבה על תנאי!" | (ואתם מכירים את זה,) זה עוד לילה מאותם לילות, שהמציאות רועמת בקולי קולות. הרחוב סוטר על הפרצוף, ותמונות רעות באות רצוף. (ולמרות ש)שוב יש חושך בעיניים, (כמו תמיד,) לא נופלים עליי שמים. משהו חזק בפנים לוחש לי – "די! לא עוד אהבה על תנאי!" | (ובדיוק כמו ש)אי-אפשר לעצור את הגשם, (כך) אי-אפשר לעצור אהבה. (ו)אי אפשר לעצור את הזמן, (אבל) אפשר רק להפסיק את השעון. הנה, שוב מחר הוא יום חדש. זה שכבר נגמר כמעט נשכח. לא עוד, (אמרתי שלא עוד) אהבה על תנאי! | עכשיו, כשאין לי חשבונות לסגור, או אשליות לפתוח. אין לי חלומות לפתור, או תירוצים למרוח. (ואני יודע, כמו תמיד,) יש עוד נפילות ביניים, (אבל) כמו חתול אני (תמיד) נופל על הרגליים. משהו חזק בפנים לוחש לי – "די! לא עוד אהבה על תנאי!" | (וכן, אני יודע ש)אי-אפשר לעצור את הגשם, (כמו ש)אי-אפשר לעצור אהבה. (ו)אי אפשר לעצור את הזמן, (אבל) אפשר רק להפסיק את השעון. הנה, שוב מחר הוא יום חדש. זה שכבר נגמר כמעט נשכח. לא עוד, (אמרתי שלא עוד) אהבה על תנאי! | (כן, בסדר, הבנתי ש)אי אפשר לעצור את הגשם, (וש)אי-אפשר לעצור אהבה. (ולמרות שניסיתי,) אי אפשר לעצור את הזמן, (אבל לפחות) אפשר רק להפסיק את השעון. הנה, שוב מחר הוא יום חדש. זה שכבר נגמר כמעט נשכח. לא עוד, (אמרתי שלא עוד) אהבה על תנאי! (לא עוד.)
***
כל הפרקים | הכריכה האחורית | תגובות, הערות והצעות