מסעות מיסטר נורמל | שיחות על סליחות

לא כל השיחות קרו במציאות, אך הצורך לסלוח קיים וזועק מתוכי.

היא: אתה צודק. אולי באמת אני צריכה להפסיק לספר לך כל מה שעובר עליי.
אני: ואת חושבת שאם תפסיקי להגיד, אז ייעלם העול?
היא: אז מה אתה רוצה ממני? אני לוקחת את כל האשמה עליי. אני אשמה בכל.
אני: זו בדיוק הבעיה. רק כשיֶרד מעלייך העול הזה, הוא יֶרד גם מעליי.
היא: אז אל. תתחיל לחיות את החיים שלך בשביל עצמך. יותר מדי שנים חיית בשביל אחרים.
אני: אבל אז אני אחשוב על כמה את כואבת וחושבת שהיית לא טובה מספיק בשבילי.
הוא: אבל אין לך סיבה. אני משחררת אותך מהעול הזה. הוא לא היה צריך להיות עליך מלכתחילה.
אני: אני רוצה שתסלחי לעצמך. רק אז אצליח להרפות. אולי רק אז אצליח לסלוח לעצמי.


אני: אני החלטתי שאני סולח לך. רק כך אני אוכל להמשיך באמת הלאה.
הוא: ואני סולח לך.
אני: אתה סולח לי?!
הוא: כן.
אני: על מה יש לך לסלוח לי?! זה אתה שאתם בכל.
הוא: אני סולח לך על זה שחיית את חייך בכעס גדול ומנעת ממני להיות חלק מהם.
אני: אתה סולח לי? אני זה שצריך לסלוח לך!
הוא: אני סלחתי לעצמי ממזמן. אני המשכתי הלאה. אתה הוא זה שתקוע במקום.
אני: אז בגלל זה אתה סולח לי?! אתה עוזר לי בזה שאתה סולח לי?! אתה מקשיב לעצמך?
הוא: אני מקשיב לך. רק חבל שאתה לא מקשיב לעצמך.


עצמי: אני חושב שהגיע הזמן שתסלח לעצמך.
אני: על מה יש לי לסלוח לעצמי? אני לא מפסיק לעשות הכל על הצד הכי טוב שאני יכול.
עצמי: ועל זה אתה צריך לסלוח לעצמך. שאתה לא יכול. תסלח לך שאתה לא יכול להציל את כולם.
אני: אבל אני יכול. רק עוד קצת מאמץ...
עצמי: אתה לא! וזה בסדר! אתה חייב לסלוח לעצמך על זה שאתה לא מושלם. תעשה גם לעצמך.
אני: אני עושה גם לעצמי.
עצמי: אתה לא חי את זה. אתה עסוק רק בלהתחרט.
אני: ברור שאני מתחרט. כי כל פעם שיש לי משהו, לאחר אין.
עצמי: ועל זה בדיוק אתה צריך לסלוח לעצמך, כדי שלפחות אתה תוכל ליהנות ממה שאתה יוצר בשבילך.
אני: אין לי על מה להצטער. אני דווקא אוהב את זה שאכפת לי גם מאחרים.
עצמי: אבל אתה לא יכול לעשות את זה כל הזמן. ואתה גם מגלה שאתה לא יכול, וזה בסדר. עכשיו תסלח.
אני: למה שאני אצטער על משהו שאני לא יכול לעשות?
עצמי: כי אתה לא מפסיק לנסות.
אני: אני לא יודע איך לסלוח לעצמי.
עצמי: רק שלא יהיה לך על מה להצטער, תוכל להפסיק להעניש את עצמך.
אני: אתה מקשיב? אמרתי שאני לא יודע לסלוח לעצמי!
עצמי: אתה רוצה שאני אעשה זאת בשביל שנינו?
אני: אני רוצה למצוא דרך שאפשר להשיג את הכל. שכולם יהיו מרוצים.
עצמי: רצית וניסית הכל כדי שזה יקרה. עכשיו זה הזמן לתת להם לבד ועכשיו זה הזמן לתת קצת לעצמך.
אני: אבל זה מה שאני עושה.
עצמי: כן, אבל אתה מתחרט על זה בכל פעם מחדש, כי אתה חושב שזה לא מגיע לך, שמגיע לך עונש.
אני: אז איך מסיימים עונש?
עצמי: סולחים לעצמך.
אני: קל להגיד.
עצמי: אין לך מושג כמה שזה קל לעשות.
אני: אם אני אסלח לעצמי, אני לא אכיר מי אני.
עצמי: בשביל זה אני פה. אתה תהיה מצוין.
אני: טוב, אז עוד קצת עונש ודי. שאני ארגיש שמיציתי.
עצמי: עכשיו! אתה סולח לעצמך עכשיו!
אני: אווווף, אני לא יודע איך!
עצמי: אתה לא רוצה למצוא!
אני: אני רוצה! אני פשוט לא יודע.
***
כל הפרקים | הכריכה האחורית | תגובות, הערות והצעות