מסעות מיסטר נורמל | לנשום

עשרים לשש בבוקר. השעון המעורר בפלאפון מצלצל. עוד חמש דקות. השעון המעורר בפלאפון מלצלצל. עוד חמש דקות. השעון המעורר בפלאפון מצלצל. טוב, נגמרו האפשרויות לדחות את הקץ וצריך לקום על הרגליים. לשירותים, לשטוף פנים, לצחצח שיניים, לנעול נעליים, לשים את נגן המוסיקה על האוזניים, כפפות על הידיים, מגבת על הכתפיים, בקבוק מים ביד – ויציאה דרך הדלת.

מוסיקה מעוררת, מכשירים, משקולות, שעון שרץ, אירובי, מתיחות, ארוחת בוקר, קוויקי (שבד"כ גולש אל מעבר לגבולות הקוויקי) מקלחת, להתלבש, ריצה, אוטובוס, עיתון של בוקר בנסיעה, עבודה, פגישות, טלפונים, ביטולים, ריצות, ארוחת צהרים מהירה, טלפונים, שוב ריצות, הפסקת סיגריה, תכנונים, ישיבות, משימות, שינויים, דרישות, ציפיות, יעדים, לזרוק את הכל וללכת הביתה. נסיעה, קריאה, כתיבה, טלפונים, שירות לקוחות ששוב לא סידר את הבעיה בממיר, חברים, שיחות, עוד שיחות ועוד טלפונים, ארוחת ערב. להכין אוכל, בגדים, מקלחת, לכתוב, לקרוא, לשלם, לברר, לכעוס, לנתק, לרוץ ולהספיק לפני שיהיה מאוחר מדי. ההוא מתקשר וגם היא רוצה קצת זמן, וזה בדיוק נזכר במשהו והאחר מבטל. עוד הוצאות חדשות, האדום של המינוס מתחיל לבלוט חזק, עוד דברים להוסיף לצ'ק ליסט שבטח לא יבוצע עד שבוע הבא. לחזור לזה, לכתוב על זה, לבדוק את זה ולטפל בהוא.

חבר מתקשר ומבטל את מה שתוכנון להערב. ערב חופשי, נדיר וספונטני מתחיל להירקם, וכל שהלב רוצה הוא לבד, קצת שקט. אבל החבר רוצה לקבוע למחר, או לתחילת השבוע, ואיך זה שאתה עסוק כל החודש הקרוב? חברה מתקשרת ורוצה לשתף, חבר אחר שרוצה להתעדכן. אחרת מתנצלת, בת-הזוג מנסה להשחיל כמה מילים בין לבין טלפון שלא מפסיק לצלצל. כשנגמר היום, עדיין יש משהו שנשכח מהראש ובשעת הזיכרון הוא כבר לא רלוונטי.

לעבוד לפחות 10 שעות ביום, טיפולים, חדר כושר, להיות עם חברה, להיות עם כל כך הרבה חברים (ולא חבר'ה בקבוצה אחת) לנסוע למשפחה, סופי שבוע שהופכים למילוי אחר משימות שאין להן הגדרות בלוח הזמנים השגרתי והמטורף. הפתעות של הרגע האחרון משנות את הכל. לפעמים העישון מכריח לצאת להפסקה. ושוב השעון מזכיר לך שאם לא תפסיק עכשיו לא תצליח לקום בבוקר ואתה מנסה להספיק עוד משהו אחד ודיי כדי שלא תצטרך לעשות אותו גם מחר ואז אתה מפסיק. נושם עמוק, מנסה לא לחשוב על מחר ופשוט הולך ל-י-ש-ו-ן....

אם היינו מסדרים בקוביות את כל, אבל כל מה שאנחנו רוצים/יכולים/צריכים לעשות, לא היינו מצליחים. כל הדברים הקטנים, כמו ללכת לשירותים, לגזור ציפורניים, ללכת להסתפר, לנקות את הבית, לנסוע לחברים, בדיקה רפואית, ניקוי שיניים, להחליף מצעים... ובכל-זאת אנחנו מספיקים הכל.
***
כל הפרקים | הכריכה האחורית | תגובות, הערות והצעות