מסעות מיסטר נורמל | הבטחות בשתי גרסאות

השנה החדשה מהולה בתכניות חדשות, בדיוק כמו התכניות ליום ראשון והתכניות למחר בבוקר. לפעמים נדמה שמהות החיים היא ייצור תכניות רק בכדי לייצר אותן מחדש, ולקוות בכל-פעם, שהפעם, כן, הפעם, זה יהיה אחרת, והדף עם הצ'ק-ליסט ייזרק לפח ויתחילו החיים עצמם.

גרסה ראשונה
אחרי רשימת התכניות, אתה אמר לעצמך – "אני עושה את כל הדברים שאני באמת רוצה לעשות, שהלב שלי אומר לי לעשות, ואני אהיה מאושר. כן. הפעם מאושר באמת." אתה באמת מרגיש שאתה האדם הכי מאושר בעולם, כזה שהולך עם הרגש עד הסוף.

ואז מתחילה השנה החדשה, אתה שפוך מעייפות ועם חמרמורת מליל אמש, מדליק סיגריה בשירותים כדי שהיציאה תהיה קלה יותר ובולס ארוחת-בוקר טובה. ואתה מבין שה-1 בינואר 2010 הוא עוד יום מן הימים, והאמת שגם השניים בפברואר 2022 נשמע כמו אחלה תאריך לשאוף אליו עם מטרות חדשות.

גרסה שנייה
יש פעמים שאנחנו רוצים לזקוף לזכותנו החלטות שאחרים מחליטים בשבילנו, למרות שהם בפועל מחליטים בשביל עצמם, רק שזה משליך על הרצונות וההחלטות שלנו. כשבכל בחירה יש הכרה בויתור, יש שיתוק שמאפשר לאחרים להחליט בשבילנו. אנחנו מרגיעים את עצמנו, שאם הם חזקים מספיק בשביל להחליט, אז נוכל להתאים את עצמנו אליהם, למרות שמדובר בחיים עצובים למדי.

צריך לקחת את הטיסה אל מעבר לים, אחר האהבה, אחר התשוקה, אחר הרצונות הכמהים בתוכנו ושכבים באיטיות ככל שאנחנו מנסים להשתיקם. אין באמת השלכות, אף אחד לא באמת נפגע, כולם שוכחים חוץ מהלב. כשאנחנו בוחרים בשביל עצמנו, תחושת הלבד חודרת פנימה ומאיימת לשתק מחדש, להתנצל ולקחת את הכל בחזרה. אולי השנה זו צריכה להיות המשימה היחידה ברשימת המטרות: לא להפסיק לבחור בשביל עצמי, לעולם. כל השאר אמור להיות קל יותר.
***
כל הפרקים | הכריכה האחורית | תגובות, הערות והצעות