סיפורים ללא מנגינה | אי שפוי

כשאת מרימה אותי למעלה,
אני נאחז בקרקע בחוזקה,
וכשאת מרפדת בכריות רכות,
אני מתעקש לחטוף מכה.
אני רגיל להיות החזק והתומך,
וזה שמעניק חיבוק ויד מלטפת.
ופתאום, כשאת זו שפותחת את הידיים,
אני מרגיש שדעתי עליי נטרפת.


את אי שפוי בים גועש
ואת מצפן בטוח בדרך אבודה.
את צוק איתן בעיר של עמקים
ואת תשובה שכולם מסביבך חידה.
את האחת, הכל הוא את, ואת היחידה.


יש לך כוחות עצומים בידיים,
אני דואג שלא יישאר גם לעצמך.
כשאת לא מתרסקת מקפיצות משמיים,
כל שנותר לי הוא לחייך.
זה הקול שלך שמנגן על ליבי,
אלו עינייך שמרככות את פחדיי,
זה גופך שמחמם את בדידותי
וזה החיוך שמסיר ממני את בגדיי.

את אי שפוי בים גועש
ואת מצפן בטוח בדרך אבודה.
את צוק איתן בעיר של עמקים
ואת תשובה שכולם מסביבך חידה.
את האחת, הכל הוא את, ואת היחידה.


יש בית שאת יוצרת בליבו של ים
ואני כבר עייפתי מלצוף לבד.
יש בית שאת יוצרת בתוך ליבך
ואני לא אפסיק להודות לך על הושטת היד.
***
כל הפרקים | הורדת המהדורה המלאה להדפסה | הקדישו שיר למישהו קרוב | תגובות, הערות והצעות