שיר לשבת | עשרת אלפים אבנים

הימים שלי מלאים בטעויות
על כמה שאפילו לא עשיתי,
ואני סוחב אותם לכל מקום.
יש אנשים שלא חשים בדבר,
ויש ילדים מבורכים בחלומות.
אני מקווה שאוכל לחיות כך עכשיו,
שאוכל לחיות כך עכשיו.

עשרת אלפים אבנים מרחפות,
עמוק בתוך לבי.
לא, אני לא יודע כיצד
הן לא קורעות אותי מבפנים.
איך אי פעם אוכל להאמין,
שעשרת אלפים אבנים יוכלו לבנות
את הטוב שבי.

מסעות מיסטר נורמל | שיר מחאה

יש מדבר אי שיוויוני שצריך להפריח
ואני רק רוצה למצוא את מקומי.
בין ייאוש לתסכול, אני רוצה לצרוח
עכשיו זה הזמן שלי לדרוש גם לעצמי.

לא מפחדים להילחם, לומר שמגיע,
לא מסכימים לדריסת כבודנו בהשתקה.
לא מתנצלים על מה שכל אזרח יודע
זה הסוף לבורות, לניצול, לשחיקה.

גם לנו יש כוח, כנה וצודק
כל מי שמסכים, מוזמן לצעוד כאן איתי.
יש פעם עם שמאס, העם כאן זועק -
העם דורש צדק חברתי.


לשיתוף בפייסבוק
***
כל הפרקים | הורדת המהדורה המלאה להדפסה | הקדישו שיר למישהו קרוב | תגובות, הערות והצעות

הגיבורים | עירום

זה תמיד עירום, הוא חשב לעצמו. זה מתחיל ונגמר בעירום. זה תלוי כמה אפשר להביט על זה במראה, כמה ניתן לסבול את זה, כמה ניתן להעלים את מה שמופיע באופן שיטתי בבואתו ובראשו, עד שכולם ייגלו וילכו, כרגיל.